לצערי פה זה לא נורבגיה (תראו את הכתבה ותבינו למה התכוונתי) , זה בדיוק הפרדוקס של הביצה והתרנגולת , אם לא יהיה יותר עמדות טעינה לא יהיה יותר אנשים שרוכשים רכבים חשמליים , אם לא יהיה שוק גדול של לקוחות עם רכבים חשמליים אז לא יהיה אינטרס כלכלי ומסחרי לבנות עוד עמדות טעיה בעוד שטחים ציבוריים. כולם רוצים לצמצם את זיהום האוויר , מדינות האיחוד חתמו על התחייבות לעשות צעדים בנושא, אבל מאידך יש פתרון טכנולוגי נפלא שיכול כבר היום להחליף את הרכבים שמונעים בבניין או בדיזל, אבל אבל אין לך עמדת טעינה בבית פרטי או בחנייה של העבודה , עדין לצערי (לי יש רכב היברידי ולצערי אין איפה להטעין אותו) אתה תמשיך לצרוך בנזין , ותמשיך לזהם את הסביבה ברכב הבנזין או ההיברידי שלך. דרך אגב גם אם יהיה מספיק עמדות טעינה זה עדין לא אומר שכל האתגרים נפתרו 1. רשת החשמל אינה בנויה לעמוד בעומס כזה , לאלפי רכבים שדורשים הטענה מהירה 2. זמן הטעינה ללא "עמדות טעינה מואצת" הוא איטי להחריד 3. כל יצרן רכבים ממציא לעצמו תקן לגבי שקע \ כבל ההטענה , חייבים רגולציה בה יחליטו על כבל אחיד להטענה שהוא זהה לכל היצרנים , אחרת זה פשוט סיוט טכנולוגי בדומה לטלפונים הניידים שלנו. חדשנות טכנולוגית אי אפשר לעצור , אבל אם לא נותנים את הדעת על הבעיות "הקטנות" , אז בהחלט פריצת החדשנות לחיינו מתעכבת להגיע לתפוצה רחבה כפי שהיה יכול להיות ממזמן , כמו שתראו בכתבה זה רק עניין של החלטה , אני ממליץ למשרד התחבורה \ משרד הכלכלה \ המשרד להגנת הסביבה בישראל , אולי שווה לכם להתייעץ וללמוד קצת כיצד ממשלת נורבגיה מצליחה בהצלחה רבה להתמודד עם האתגר