סקירת ספר: ההגנה הטובה ביותר – עלייתו לגדולה של הסייבר הישראלי: מימיו הראשונים ועד לחזית העולמית
מחבר: אלון ארבץ | קטגוריה: ספרי עיון – חברה ומדינה \ טכנולוגיה | הוצאה לאור: הספרייה העסקית – הוצאת סלע מאיר | שנת הוצאה: 2023 | מחיר מודפס: 98 ₪ , ברשת מפורסמים קופונים שונים המעניקים 50% הנחה – מחיר השקה 49 ₪ - לינק | מס' עמודים: 333 | זמן קריאה מוערך: 4-5 שעות.
רקע כללי על המחבר: אלון ארבץ הוא יזם בתחום ההייטק, בוגר יחידת 8200, נשוי, אב לארבעה, מתגורר עם משפחתו באור עקיבא. חברת הסייבר שהקים IntSights נמכרה ביולי 2021 תמורת 350 מיליון $ לחברת Rapid7. כיום אלון יזם בעל שותפויות \ השקעות בכ-10 חברות סטארט-אפ ישראליות, בנוסף פעיל חברתי לקידום אחריות פיננסית בישראל (חל"צ בשם "כנפי כסף") בקרב בני נוער מהפריפריה, בשנת 2013 הקים את המיזם "סייבר-סקול" לקידום תחום הסייבר בקרב ילדים ונוער בכלל ישראל. בשנת 2021 הופיע ב TEDx לינק בנושא "הדור הבא" של יזמות בתחום ההייטק, "ההגנה הטובה ביותר" זהו ספרו הראשון. לינקדאין
מבוא:
כאשר ראיתי את הפרסום הראשון לספר בתחילת חודש ינואר 2023, היה לי חשש על פי השם של הספר כי זהו פחות היותר העתק רעיוני של הספר "סייברמאניה – איך הפכה ישראל לכוח עולמי בזירה שמעצבת את עתיד האנושות" שפורסם על ידי פרופ' אבייתר מתניה ועמיר רפפורט בשנת 2021. שמחתי לגלות כבר בתחילת הספר שלא כך הדבר, למעשה המוטיב המרכזי בספר "סייברמאניה" היה סיפור הקמתו של מערך הסייבר הלאומי (ביקורת שכתבתי על הספר באפריל 2022 - לינק) , בספרו של אלון, סיפור הקמת המערך אפילו לא מוזכר ואינה חלק מהסיפור.
את שמו של אלון ארבץ ממש לא הכרתי עד לפני פרסום הספר, כמי שעוסק בהדרכה הרבה שנים הופתעתי לגלות שהוא היה המייסד והמנכ"ל של המיזם "סייבר סקול". אני לא מכיר את אלון אישית, אבל לפחות מהרושם הראשוני שמתקבל מהספר ומהרצאת הטד שלו משנת 2021 מתקבל הרושם שאלון, איש צנוע שמעדיף להיות סוג של "כוח מניע" מאחורי הקלעים, מאשר לעמוד בחזית התקשורתית של המיזמים הרבים אותם הוא מוביל בהווה והוביל בעבר.
הספר כתוב בקצב מאוד מהיר, ומאוד נהניתי לקורא אותו. כבר בפרק הראשון שמשמש כמבוא "מהו סייבר?" מתקבל הרושם שאלון איש מקצוע בעצמו, כזה שהמונחים הטכניים אינם זרים לו, והם בהחלט חלק מתוכן טכנולוגי ומקצועי שהוא מכיר היטב וחי אותו הרבה שנים.
כדי לא להשאיר אותכם במתח, מהי דעתי על הספר, ומכיוון שמרבית הקוראים בתחום טכנולוגיות המידע (ובפרט בענף הסייבר) עם חלוקת קשב בעייתית כך שאין להם סבלנות לקרוא סקירה עד הסוף, אני יכול לשתף שזה בהחלט ספר מומלץ מכל הבחינות, הוא מתאים לקהל יעד רחב יחסית העוסק בענף הסייבר: דירקטורים, מנכלים , יזמים, סטודנטים בתחומים טכנולוגים \ ניהול MBA \ חברה ומדינה, וגם אנשי מקצוע טכניים בתחילת דרכם המקצועית. באופן אישי מאוד התחברתי לספר ולאופן המיוחד שבו אלון "מספר את הסיפור" של ענף הסייבר בישראל, כך שאני אפילו מתכנן להכניס את הספר כחומר לימוד מומלץ במספר מסלולי לימוד אקדמיים והכשרה מקצועית חוץ אקדמיים שבהם אני בעצמי מרצה.
כן יש לי כמה נקודות בספר שהפריעו לי, בעיקר מידע שמרואיינים מסוימים בספר מסרו לאלון, בסקירה ההיסטורית של ענף הסייבר בישראל, מידע שהיום קשה להוכיח, ואם אני אהיה עדין, סיפורים שקצת קיבלו האדרת יתר על המידה, כך שזה לא תמיד מתיישב עם המציאות או כיצד הדברים התרחשו בעבר הלא רחוק, לפחות לא ממה שאני מכיר וזוכר היטב כמי שעוסק בענף הסייבר וחי אותו מעל ל-25 שנה. אבל אלו נקודות שאני מעדיף להתעלם מהם בסקירה כזאת, כאשר אני עוסק בספר שמאוד נהניתי לקרוא, ואני בטוח שזה ספר שבהחלט יכול לעזור ולתרום למי שנמצא בראשית דרכו, להבין קצת יותר טוב את ענף הסייבר בישראל ואת הקשר ההדוק של הצלחת הענף אל התרבות הישראלית שמייחדת אותנו.
הרעיון המרכזי בספר: הספר מחולק ל-4 "שערים" שבונים מעין סקירה של עבר – הווה – עתיד של ענף הסייבר בישראל, הספר מחולק למספר תתי-נושאים בהם: סקירה טכנולוגית מהו סייבר ?, כיצד הענף התפתח בישראל לעומת ארה"ב, התפתחות ענף הסייבר ההתקפי בישראל (וההשלכות לטובה ולרעה על תדמיתה של מדינת ישראל), התפתחות ענף הסייבר ההגנתי בישראל, המעורבות של צה"ל בפיתוח ובתרומתו להצלחת ענף הסייבר בישראל, הקשר בין האקדמיה לבין ענף הסייבר, ניסיון לענות מה מיוחד בישראל מבחינה חברתית ואיך זה תורם לאקוסיסטם ליצר חברות מצליחות, ולבסוף השאלה הגדולה "לאן כל זה הולך ?" , ניסיון לתת תחזית לשנים הקרובות בהסתכלות של חשש ממשבר כלכלי בארה"ב שישפיע גם על ההשקעות בישראל וגם שוק שיש בו יותר מידי שחקנים דומים מבחינה טכנולוגית שמתמודדים על אותם לקוחות, ולבסוף גם ציטוט נהדר של מיקי בודאי (עמוד 324-323) שכולל אזהרה, שהיא מאוד חשובה לתקופה בה אנחנו נמצאים כעת, מרץ 2023, עת שעוברת טלטלה עזה על החברה במדינת ישראל, אזהרה למה עלינו להיזהר מיהירות ושאננות יתר "שאנחנו הכי טובים רק כי אנחנו ישראלים" , כדי שלא נגלה באיחור שאנחנו כבר לא בין המדינות שמובילות את ענף הסייבר בעולם.
מה אהבתי בספר:
1. ספר קצר ותמציתי אבל מאידך הוא גם מאוד מקיף מבחינת סקירה היסטורית, כך שהוא מספר את הסיפור של הענף מזוויות ראייה שונות ומאוד מעניינות.
2. הטיפול של אלון בכל נושא תעשיית הסייבר ההתקפי, הפתיע אותי לטובה, אלון הגיע מהמקום הניטרלי ביותר לטפל בסוגייה, ובהחלט הוא הציג את הנושא משני צידי המטבע, מהן ההשלכות ברמה הלאומית והבינלאומית, ובסוף נקט גם את עמדתו בנושא וגם הביא התייחסות של בכירים אחרים שהתבטאו בנושא. אומנם אלון לא הצליח לשנות את עמדתי בנושא, אבל אני חייב להחמיא לו, שעד היום לא נהניתי לקרוא בעברית התייחסות כל כך מוצלחת לנושא.
3. למרות שענף הסייבר הוא די מקובע באופי והרקע של הפרסונות שפועלות בו, ובהחלט סובל מאי-גיוון מחשבתי, אלון הצליח לגייס תמהיל מעניין מאוד של אנשים כדי שיתנו את זווית הראייה שלהם לסוגיות שונות שהוא מעלה בספר, כך שזה בהחלט היה מעניין לקבל הצצה למה שמתגלגל במוחם של בכירי ענף הסייבר היזמי בישראל.
מה הפריע לי בספר:
1. מכל שלל המרואיינים לספר: 39 גברים ורק 4 נשים, אני מבין הקושי באיתור נשים שהיו חלק מהמורשת להקמת ענף הסייבר בישראל. אולם למרות שחלק גדול מהמרואיינים (גברים) בספר עובדים עם לא מעט נשים בכירות שחלקן נמצאות לצידם בפעילות העסקית לא מעט שנים ובמקרים מסוימים מעל 2 עשורים, והן בהחלט תרמו באופן ישיר ומשמעותי להצלחת הפעילות העסקית שלהם, הן הבכירות שחלקן מוכרות היטב בתעשייה לא מצאו את מקומן בספר.
שמחתי מאוד שאלון מתייחס ברצינות לנושא ומקדיש דיון מעמיק בספר בעמוד 299 ובעמודים 303 עד 307 על החובה שלנו כמי שכבר עוסקים בענף, לסייע ולקדם אוכלוסיות בתת ייצוג לעסוק בענף הסייבר, בדגש על היתרונות המרובים שיקדמו את הענף בישראל שמשווע לעובדים ולגיוון מגדרי וגיוון חברתי, וכמובן התרומה האדירה לענף אם נצליח להעלות באופן משמעותי את אחוז הנשים העוסקות בתחום. חבל שדווקא בספר כזה, שכן מגיע להרבה בני ובנות נוער ובהחלט מדבר בשפתם של הצעירים, אין מספיק ייצוג נשי כדוברות, כדי לתת השראה ליותר נערות ונשים צעירות רצון להשתלב בהצלחה בענף.
למי הספר מומלץ:
1. למי שעושה את צעדיו הראשונים בענף הסייבר, אבל לא רק, הספר כתוב בצורה מאוד מעניינת כך שגם "הוותיקים" בענף ייהנו מאוד לקרוא אותו.
2. לכל יזם או יזמת השואפים להקים מיזם בענף, הספר הוא בהחלט הצצה מעולה לענף הסייבר בארץ ובעולם, ומה דרוש מכם כיזמים לפני שאתם מחליטים לקפוץ למים.
3. דירקטורים \ מנכלים \ מנהלים (משני המינים) אשר רוצים (רוצות) להבין טוב יותר את הסכנות והאתגרים שהם צריכים להתייחס אליהם במסגרת ניהול הסיכונים הדרוש מהם לנהל כשאר הם מתמודדים עם הסיכון העסקי הגדול ביותר והוא משבר סייבר הדופק בדלתם, משבר שכיום הוא שואל מתי הכי לא נוח לבוא לבקר את הארגון שלכם ולא אם לבוא לבקר אותכם.
לסיכום:
ספר נהדר הן מבחינת השפה המקצועית, הן מבחינת "הקצב" שבו מסופר הסיפור, אני אישית קראתי אותו בתוך יומיים, ועוד לפני שכתבתי את הסקירה הזאת כבר הספקתי להמליץ על הספר בפני לא מעט קולגות וסטודנטים.
אני מאד מקווה שאלון מתכנן לתרגם את הספר לאנגלית (לפחות את הגרסה הדיגיטלית שלו) ולהפיץ את הספר בארה"ב ובמדינות אחרות באיחוד, זה בהחלט ספר שיכול לעשות יחסי ציבור טובים בפני העולם, כדי לחזק את תדמית מדינת ישראל "כסייבר ניישן" שלא מתפשרת מצד אחד אבל מאידך עליה גם "לעלות כיתה" כדי להמשיך והיות חלק מהמדיניות שמובילות את ענף הסייבר בעולם.
אתם\ן מוזמנים לרשום בתגובות, מה חשבתם על הספר, וגם על הסקירה שלי, ואם יש ספרים אחרים בתחום שאתם ממליצים לי לקרוא ולרשום עליהם סקירה.
בברכה , הילל קוברובסקי