העולם הטכנולוגי בכלל וענף הסייבר בפרט משתנה ומתפתח באופן תדיר ובקצב מהיר כך שמאוד קשה להדביק את הפער. תובנה מקצועית שהגעתי אליה בשנים האחרונות , ואפשר אפילו להגיד גם "שהמציאות העסקית טפחה בפני" שהיום כדי להבין "סייבר" אתה כבר לא יכול ללמוד רק קוד ,להגדיר (לקנפג) ציודי תקשורת והגנת סייבר או להעמיק את הידע שלך במתודולוגיות או תקינה ורגולציה חדשה שקיימת בתחום, מי שרוצה להישאר מעודכן ולתקף את הידע המקצועי שלו חייב לפתח ראיית מאקרו על מה שקורה בעולם ולא רק ראיית מיקרו צרה שעוסקת בתחום טכנולוגיות המידע , זה בעיקר בולט בבעלי תפקידים של CIO / IT Manager / CISO / DPO אבל גם מקצועות אחרים כגון משפטנים , עורכי דין, מי שעוסק בתחום החינוך , הוראה , אקדמיה , אף אחד מהם כבר לא יכול להתחמק מתופעות "העולם המשובש" שמרחב הסייבר מזמן לפתחינו.
בחודשים האחרונים נחשפתי וקראתי בהנאה רבה 5 ספרים שאני ממליץ עליהם בחום רב , ספרים שיוכלו לעזור גם לכם להרחיב את ההבנה על העולם המורכב שנקרא "סייבר".
1. סייבר מאניה – איך הפכה ישראל לכוח עולמי בזירה שמעצבת את עתיד האנושות - פרופ' אביתר מתניה & עמיר רפפורט.
2. מהפכת הקשב – העידן הדיגיטלי – השבר והתיקון - ד"ר מיכה גודמן.
3. עיצוב התודעה – הנדסת ההתנהגות והתחושות שלנו בעידן הדיגיטל – ד"ר לירז מרגלית.
4. טכנו.אנושי - ד"ר אורי וינהבר.
5. מהו סייבר? – ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר , ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ , ד"ר עידו סיוון סביליה.
בנוסף אלו ספרים נהדרים למרצים באקדמיה המחפשים חומר רקע לסטודנטים שלהם כדי להעשיר את חומרי הלימוד, ולחשוף את הסטודנטים למציאות העסקית, מה שלא תמיד משתקף מחומרי הלימוד באקדמיה שלא מתעדכנים במהירות לכל השינויים הטכנולוגים \ תרבותיים \ חברתיים
סייבר מאניה – איך הפכה ישראל לכוח עולמי בזירה שמעצבת את עתיד האנושות
שנת הוצאה: 2021 | הוצאת דביר | נטו 210 דפים | מחברים: פרופ' אביתר מתניה (לשעבר ממקימי מטה הסייבר הלאומי) , עמיר רפפורט (פרשן צבאי , מנכ"ל "ישראל דיפנס" , יזם ומנהל הפקת כנסי "סייברטק" )
קהל יעד: כל מי שרוצה להבין את ההיסטוריה של ענף הסייבר בישראל , סטודנטים , אנאליסטים , אנשי טכנולוגיה , וגם אנשי חינוך ואקדמיה בתחום טכנולוגיות המידע
תיאור הספר בקצרה: הספר עצמו מלא סיפורים קטנים ואנקדוטות שמתחברות בסוף ל "היסטוריה של ענף הסייבר בישראל" ולמקור הנרטיב למה ישראל נחשבת כמובילה עולמית בענף הסייבר העולמי (למרות שמבחינת מספרים של השנה האחרונה אנחנו יותר Software Nation מ-Cyber Nation )
תוכן הספר: הספר זורם בקצב מאוד מהיר במסע של ענף הסייבר, החל מחיבור מוסדות אקדמיה לרשת האינטרנט ב-1979, וירוס המחשבים הראשון בתחילת שנות ה-80, האנטי וירוס הראשון שפותח באוניברסיטה העברית בשנת 1987 ועד לימנו אנו עם השקעות במיליארדי $ בחברות הייטק וסטרטאפים שהמקור שלהם בישראל , וכנסים בינלאומיים עם עשרות אלפי משתתפים שמגיעים לישראל מכל העולם.
אני מאוד אהבתי את הפרק הראשון שעוסק "במרחב החדש" והאתגרים שהוא מציב היום לכל מי שעוסק בתחום ה-IT או מנהל חברה או תאגיד (מרמת ה-CIO ועד רמת הדירקטור).
ומאוד אהבתי את הפרק השביעי (האחרון) "מלחמות העתיד" שמעז קצת לקחת אותנו ולבחון את העתיד כבר בעשור הקרוב , הפרק בוחן את מימד התקיפה החדש (שהשפעתו בעתיד רק תלך ותגדל) , מימד המושפע והמשפיע באופן ישיר על היחסים הגאו-פוליטיים שיש לנו עם מדינות אחרות בעולם, אהבתי את ההתייחסות גם להתקפות הסייבר בהווה ובעתיד, וגם הניצול לרעה של "מרחב הסייבר" כדי לשנות תודעה אזרחית \ צבאית , ואף התערבות במערכת הבחירות כאמצעי של "לוחמה פסיכולוגית" על ידי הרתעה, שיבוש בהבנת המציאות על ידי דיס-אינפורמציה \ מיס-אינפורמציה.
לסיכום: ספר מומלץ ביותר , נהדר גם עבור דירקטורים \ מנהלים \ סטודנטים למנהל עסקים שרוצים בפחות משעתיים קריאה לקבל תמונת מצב עדכנית על השפעות העולם הטכנולוגי על העולם העסקי
כתבה קצרה על הספר: https://www.israeldefense.co.il/node/52867
מהפכת הקשב – העידן הדיגיטלי – השבר והתיקון
שנת הוצאה: 2021 | הוצאת דביר | נטו 166 עמודים| ד"ר מיכה גודמן – חוקר בתחום מחשבת ישראל , פילוסופיה יהודית , מומחה להגותו הפילוסופית של הרמב"ם
קהל יעד: ספר חובה להורים לבני נוער , כל מי שעוסק בתחום המדיה \ תקשורת המונים \ שיווק , מי שעוסק בתחומים הקשורים לסוציולוגיה \ פסיכולוגיה , וגם CISO+ DPO שבאמת רוצים להעמיק ולהבין כיצד תופעות "העולם המחובר" משפיעות באופן ישיר על העובדים (אנשים) בחברה שלהם.
תאור הספר בקצרה: אני אתחיל מהסוף, הספר הזה הכי הפתיע אותי (לטובה) הוא ישב אצלי על המדף כמה חודשים אבל מרגע שהתחלתי לקרוא אותו, פשוט נטשתי ספרים אחרים שקראתי במקביל והמשכתי לקרוא רק אותו.
מה שמפתיע שאין בספר הזה שום דבר חדש שלא הכרתי \ קראתי קודם לכן במקום אחר, אבל "הקסם" של הספר הזה וכישרון הסיכום של ד"ר מיכה גודמן (מהיכרות אישית נכחתי פעם בהרצאה שלו, הוא גם מרצה מצוין) זה לקחת הרבה מחקרים \ נתונים ולחבר אותם לתמונת מצב נוקבת במיוחד, המתארת באופן חד ובלי הנחות את האופנים שבהם תופעות "העולם המשובש" כבר משפיעות עלינו לרעה עלינו כחברה , עד רמה של סכנה לציוויליזציה האנושית בעתיד.
תוכן הספר: הספר מחולק ל-3 פרקים גדולים:
א. המשבר הפוליטי (מי שרוצה להבין את גורמי ההסתה והקיטוב ברשת זה הפרק בשבילו)
ב. המשבר הפסיכולוגי – חברתי (מי שרוצה להבין למה דיכאון היא המגפה הבא זה הפרק בשבילו)
ג. פתרונות – הדרך המשולשת לשחרור. (מי רוצה להבין כמה הדרך ארוכה לפתרון... )
בגדול הספר עוסק בהרבה נושאים מרתקים ביניהם: מהמעבר למרחב הסייבר כמדיום תקשורתי מוביל, הציפיות שלנו מרשת האינטרנט ואיפה אנחנו כאנושות טעינו בציפיות שלנו בעולם שבו ידע הוא נחלת הכלל ללא שום מגבלות, הרעב לידע \ נתונים והמנוע של הכלכלה העולמית החדשה, "כלכלת תשומת הלב" – והמלחמה מאחורי הקלעים שהיא הרבה מעבר מסתם לחשוף אותנו לפרסום ממוקד, "וירוס הבדידות" - המגפה של העשור הקרוב הבדידות \ הדיכאון \ נטיות אובדניות ולמה הרשת מעצימה את התחושות האלה, "וירוס הקיטוב" - כיצד הרשת פועלת נגדנו ומגדילה את הקיטוב בחברה הישראלית, איך הטכנולוגיה משנה את האינטרציה והתקשורת האנושית, לאן זה מוביל (מדרדר) את האנושות ?, איך הרשת משנה את היכולות הקוגניטיביות של בני האדם, מיכולות קשב וריכוז ועד ליצירת קשרים רומנטיים.
ובחלק השלישי והאחרון, גם הצעות לדרכים כיצד אפשר לתקן \ לצמצם את הנזקים: רגולציה בינלאומית, חינוך, מודעות, שינויים תרבותיים \ שינויים עסקיים ובסוף גם מה זה TLT.
לסיכום: ספר שהוא מומלץ ביותר בתיעדוף גבוהה, הספר הזה בהחלט היה ועדין צריך לקבל חשיפה גבוהה יותר היות והוא לוקח בעיות שהם כבר עובדה קיימת, אתגרים בינלאומיים תרבותיים שכבר משפיעים על כולנו כחברה באופן ישיר.
לקחת נושא מאוד מורכב ולהנגיש אותו בשפה פשוטה ונהירה לכל אחד זה בהחלט משימה לא קלה , משימה שהספר הזה עומד בה בהצלחה מרובה.
לינק לאתר שמלווה את הספר ועוסק ב "מהפכת הקשב" https://keshev.online
עיצוב התודעה – הנדסת ההתנהגות והתחושות שלנו בעידן הדיגיטל
שנת הוצאה: 2021 | הוצאת פרדס | נטו 282 דפים | ד"ר לירז מרגלית – פסיכולוגית חברתית, מרצה באקדמיה, חוקרת את השפעות הטכנולוגיה על ההתנהגות האנושית, ומומחיות בתחום חווית לקוח, עיצוב התנהגות ופרסונליזציה.
קהל היעד: מורים ומחנכים במערכת החינוך, הורים לילדים בכל גיל במיוחד כאלה דוחפים לילד שלהם סמארטפון בתור בייביסיטר כדי להרוויח טיפה שקט, אנשים מתחום המדיה הדיגיטלית \ שיווק (במידה והם רוצים ללמוד "טריקים" חדשים כיצד להנדס את התודעה של הלקוחות שלהם), אנשי טכנולוגיות המידע בדגש על CISO + DPO שרוצים להבין כיצד טומנים מלכודות לעובדים (אנשים) בחברה שלהם ומפעילים עליהם מניפולציות גם בהקשר של מודעות אבטחת מידע \ הגנת הפרטיות, בנוסף זה ספר נהדר, אפילו ספר חובה לסטודנטים למדעי הרוח, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה התנהגותית ופילוסופיה.
תיאור הספר בקצרה: אני מכיר את ד"ר לירז מרגלית מהתוכן הרב שהיא משתפת ברשת, ובתור קורא אדוק שלה חלק מהמחקרים והתופעות שמוצגות בספר היו מוכרות לי ממאמרים קודמים שלה שקראתי או מנושאים שונים שהיא דיברה עליהם במספר פודקאסטים או ראיונות בטלוויזיה שהיא לקחת בהם חלק, אולם אי אפשר להתעלם מהכישרון הענק שיש לד"ר לירז מרגלית לקחת חומר "יבשושי" מתחום הפסיכולוגיה \ כלכלה התנהגותית לחבר אותו להשפעות של התפתחות הטכנולוגיה על האישיות ולהפוך את זה לספר מרתק ואף מטלטל במידה מסוימת את התמימות שלנו כצרכנים של פלטפורמות אינטרנט ורשתות חברתיות שונות.
הספר מתחיל בווידוי של מי שבעבר עיסוקה היה פסיכולוגית דיגיטלית שנתנה ייעוץ לעשרות חברות מסחריות כיצד לנצל מבחינה עסקית (יש יגידו לרעה) את החולשות האנושיות כדי "למכור לנו יותר" כך ששום גולש לא יעזוב את האתר לפני שהוא מסיים את תהליך התשלום לעבור להיות זאת "שעברה לצד של הטובים" ולהיות זאת שמשש מובילה בישראל את המודעות כדי להילחם באותם מניפולציות שמפעלים עלינו כלקוחות \ כאזרחים, הפעילות של לירז במדיות השונות (עיתונות כתובה ,רשתות חברתיות, רדיו , פודקאסטים ,טלוויזיה) היא משמעותית ובהחלט מקדמת את השיח המקצועי בנושאים שהיא דנה עליהם ספר.
תוכן הספר: הספר עוסק במגוון נושאים בהם: מה עושים בעלים אתרים למסחר אלקטרוני עם המידע הרב שהם צוברים עלינו? , אלו "עקבות דיגיטליות" אנחנו משאירים בעת שימוש ברשת בלי להיות מודעים להשלכות של המידע שאנחנו מוסרים מיוזמתנו על העתיד שלנו, מהם "תגמולים וירטואליים" ולמה לנו קל להתמכר לתחושה שהם מעניקים לנו, למה מרבית המסרים במדיות הדיגיטליות פונים לרגש שלנו ולא להיגיון (הרציונל) שלנו, מהי פירמידת הצרכים האנושית של עידן החדש? , איך מנסים לשלוט בטכנולוגיה ולהשתמש בה בחוכמה כך שלא היא זאת ששולטת עלינו ומכתיבה את ההתנהגות שלנו והאינטראקציה הבינאישית אלא אנחנו נשלוט בה. מהם התמריצים המניעים אנשים כך שנוכל להשפיע ולעצב את תודעתם (לחיוב או לשלילה) , כיצד אפליקציות המסחר האלקטרוני מנצלנות את המידע שהן אספו עלינו ולאחר ניתוח מעמיק קל להן להשפיע על התודעה שלנו ברמה פרסונלית כדי שנבצע קניות אימפולסיביות בפלטפורמה שלהן, מה הן מניפולציות רגישות ומהו "טירגוט פסיכו-גרפי" ?, מהם השפעות של "עידן המידע האין סופי" על ענף השיווק והפרסום? , האם זה הפיך?, האם ההשפעות וההרגלים שכבר נמצאים עמוק בתודעתנו ולא ניתן לשנות או להפחית את עוצמתם , מהי ההתמכרות שלנו לדופמין שמגביר את ההתמכרות והתלות שלנו בפלטפורמות החברתיות ברשת ?, האלגוריתמים של העידן החדש וכיצד הן פועלים נגדנו ?,מהי תופעת "החיים המזויפים" \ "החיים תחת פילטר של אינסגטרם" וכיצד זה משפיע על תחושת הביטחון העצמי שלנו "בעולם האמיתי" וגרוע מזה כיצד זה משפיע על האופן שבו אנו תופסים את עצמנו? , כיצד הטכנולוגיה משנה את מודל היופי ? איך זה משפיע מבחינה פסיכולוגית \ חברתית על האנושות.
משהו מקסים בספר הזה (בכל זאת לירז היא מרצה מצטיינת גם באקדמיה) בסוף כל פרק יש סיכום של הנקודות החשובות בפרק שזה עתה קראנו.
לסיכום: הנושאים שהספר עוסק בהם בהחלט לא קלים להבנה או "לעיכול" במיוחד שד"ר לירז מרגלית לא עושה הנחות לקוראים כאשר היא חושפת לנו את "מאחורי הקלעים" של המציאות העסקית של ימנו , עולם שהמנוע הראשי שלו זה דאטה והיכולת לנתח את הדאטה ומהר ככל האפשר לתובנות \ תוצאות עסקיות.
ספר מומלץ ביותר, לירז בהחלט עמדה במשימה המאתגרת לקחת נושאים \ מחקרים \ סיפורי מקרה כל כך מורכבים ולהפוך אותם להיות מרתקים לקריאה והבנה גם למי שאינו מגיע מהעולמות הטכנולוגים.
האתר של ד"ר לירז מרגלית : https://lirazmargalit.com עם הרבה מאמרים הקשורים לתחום הנדסת התודעה
טכנו.אנושי
שנת הוצאה: 2020 | הוצאת רסלינג | נטו 261 דפים | ד"ר אורי וינהבר , בעל תארים בתחום "מדע, טכנולוגיה וחברה" (STS) הספר הזה הוא חלק ממחקר אקדמי שלו משנת 2014 , אורי מרצה וחוקר את יחסי הגומלין בין האדם לבין הטכנולוגיה פרי פיתוחו. בנוסף הוא שותף ומנהל קרנות הון סיכון גלובליות וישראליות , יזם ומנכ"ל של מספר חברות סטרטאפ.
קהל יעד: זה ספר שפחות מתאים לציבור הרחב , אולם הוא בהחלט מומלץ מאוד לאנשי סייבר בתפקידים של CIO / CISO / DPO כהבנת מאקרו של מה קורה מאחורי הקלעים בעולם הטכנולוגי וההשפעה הישירה שלו על ענף הסייבר. בהחלט זה ספר מאוד מומלץ לסטודנטים המשלבים בלימודים שלהם טכנולוגיה + סוציולוגיה או טכנולוגיה + פילוסופיה.
תאור הספר בקצרה: קיבלתי הרבה המלצות על הספר הזה עוד בתרם רכשתי אותו, הספר העוסק ב "עידן בו לא ניתן יותר להפריד באופן ברור ולזהות היכן נגמר האדם והיכן מתחילה הטכנולוגיה" (ציטוט מתוך הספר) , זה ספר שמחייב את הקורא לשנות את הפרספקטיבה ולעשות חשיבה מחדש על האופן שבו הוא תופס ומפרש את היחסים שבין הטכנולוגיה לבין החברה אנושית, ובנוסף הוא עוסק בתלות של החברה האנושית בטכנולוגיה.
תוכן הספר: הספר מחולק למספר פרקים ("שערים" )
פרק המבוא מסביר את פרדוקס החדשנות הטכנולוגית: אנחנו יוצרים טכנולוגיה חדשה שתקל על החיים שלנו ולעיתים גם תבצע את העבודה הקשה למעננו => הטכנולוגיה החדשה יוצרת אתגרים ובעיות חדשות לאנושות = > אנחנו מפתחים טכנולוגיה חדשה שתעזור לנו להתגבר על אותן בעיות \ קשיים \ אתגרים.
זוהי למעשה לולאה אין סופית שמזינה את עצמה ונראה כי האנושות לא מצליחה להסתגל מספיק מהר לטכנולוגיה החדשה שהיא בעצמה פיתחה.
בנוסף פרק המבוא מתמודד עם השאלה האם אפשר לחקור טכנולוגיה ובני אדם באותם שיטות מחקר ?
שער ראשון – הקוקיז - מסביר בצורה מאוד מעמיקה כיצד החיים שלנו במרחב הדיגיטלי השתנו ביום שבו (1994) לו מונטולי מפתח מחברת נטסקייפ פיתח את הקוקיז , כיצד רכיב תוכנה קטן שמטרתו המקורית היתה בסך הכול לשפר, ליעל ולעזור לנו בהתמצאות המרחב הדיגיטלי ולהפוך את החיים שלנו במרחב הדיגיטלי להיות קלים ופשוטים לשימוש, הפכה להיות האויב הכי גדול שלנו השולל את הפרטיות והאנונימיות שלנו ברשת, אורי מתאר בספר את ההיסטוריה בפיתוח הקוקיז , הניסיונות לבנות תקינה כדי ליצור סוג של תאימות ואחידות בין ממשקי תוכנה שונים, ובסוף ניסיון להסדרה ורגולציה שכן תאפשר לנו סוג של פרטיות בעולם שנמצא תחת מעקב תמידי אחרי כל פעולה של הגולש בכל אתר ובכל פלטפורמה דיגיטלית.
זה פרק מאוד מעניין עבור מומחים בתחום הגנת הפרטיות ומי שרוצה להבין את הסוגיות המורכבות של תחום זה.
שער שני – המהפכה התעשייתית של האינטרנט – הבוטים – השחקנים הלא אנושיים במרחב האינטרנט: השימוש בבוטים כדי לייעל תהליכי עבודה, להפוך "תהליכי עבודה" לאוטומציות כדי לחסוך בכוח אדם ולקצר זמני תגובה. השאלה האם הבוטים מהווים איום על מקורות הפרנסה של "העובדים הפשוטים" שעבודתם רוטינית ואפשר להחליף אותם באוטומציה?,
בנוסף הפרק מתאר בצורה מעמיקה את המלחמות מאחורי הקלעים כדי להגביל את תופעת הספאם במערכות האימייל, כיצד השימוש בבוטים הגדילה משמעותית את הונאות הסייבר דרך שימוש בספאם וכיצד למעשה הבוטים הפכו להיות חלק מהותי מבעיית הונאות הסייבר דרך הפצת דואר ספאם.
למה יישום של מנגנונים לחסימת בוטים כדוגמת captcha לא תמיד מצליחים לעצור הקפות של בוטים.
שער שלישי – "ילדות, הורות , וזהות" – אני קורא לפרק הזה גם בשם "מי לוקח אחריות על הטכנולוגיה" , החלק הזה בספר עוסק במספר נושאים: התפתחות האינטרנט כזירת התנהגות פוגענית כלפי נוער וילדים, האם אפשר \ צריך \ כיצד ראוי לסנן תכנים פוגעניים בפני גישה של ילדים ונוער ברשת, ניסיונות שונים בעולם להסדרה באמצעות חקיקה, סטנדרטים בינלאומיים ורגולציה בינלאומית בנושא. פתרונות טכנולוגים שניסו בעבר להתמודד עם האתגר .מי בכל זאת אחראי על התוכן שהילדים נחשפים ברשת. כיצד מונעים בריונות רשת בקרב ילדים ובני נוער.
שער רביעי – תובנות \ מה שבין הטכנולוגיה לאנושיות , הפרק מסכם את המחלקות שבהן דן הספר (מחלוקות שהן לא חד-צידיות ודרוש להם התייחסות מולטי דיסציפלינארית):
1. קוקיז - בעיית אובדן הפרטיות והאנונימיות VS חווית לקוח ושירות טוב יותר למשתמשי האתרים\האפליקציות.
2. בוטים - בעיית הזהות האנושית \ הגורמים הלא אנושים המשפיעים על מרחב הסייבר , מצד אחד אוטומציה לשירות האדם VS הבעיות בהיבטים שונים שהשימוש בבוטים ואוטומציות יוצר.
3. סוגית האחריות – בעולם של חופש מידע ללא גבולות אחריות של מי להגן על ילדנו מפני הבעיות שיוצר עולם ללא שום מגבלות שחושף את ילדנו גם לצד השלילי של הרשת (חשיפה לתוכן פוגעני ועד בריונות רשת) VS עידן בו שיתוף מידע הוא הכרחי לקידום ופיתוח של כלל האנושות.
הפרק דן באותן סוגיות משפטיות והמחלקות כאשר בוחנים את שני צדדי המטבע.
לסיכום הספר בהחלט מנסה לפרק לגורמים את הבעיות הטכנולוגיות מהותיות המשפיעות על מרחב הסייבר , מהו אותו תיקון טכנולוגי או "הטיכון" שדרוש לאנושות כדי שהאנושות תוכל לצמצם את הפער הטכנולוגי שכבר נפער בחלק גדול מאוכלוסיית העולם. מהו המחיר שאנחנו משלמים או עלולים לשלם כחברה אנושית בגלל הדרישה שלנו לפיתוח טכנולוגי מהיר , האם קיימת אפשרות שהטכנולוגיות החדשות ולא "בשלות יגיעו למצב לא צפוי כך שאנושות תאבד את האמון שלה בטכנולוגיה?
מהו סייבר?
שנת הוצאה: 2021 | הוצאה: מכון הישראלי לדמוקרטיה (ע״ר)| נטו 102 עמודים | כותבים:ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר – ראשת המכון הישראלי לדמוקרטיה , מרצה באקדמיה , מומחית להסדרת תקשורת ואתיקה עיתונאית ולממשק שבין טכנולוגיה, משפט ומדיניות | ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ – חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה , מומחית למשפט וטכנולוגיה, בדגש על הזכות לפרטיות | ד"ר עידו סיוון סביליה – מרצה בכיר באקדמיה (ישראל, ארה"ב) מומחה באופן שבו התפתחות טכנולוגית בתחומי הגנת הסייבר, פרטיות המידע והבינה המלאכותית מאתגרת מושגי יסוד בתחום המינהל והמדיניות הציבורית כגון עיצוב מדיניות, אכיפה ואחריותיות.
קהל יעד: ספר נהדר לסטודנטים בתחום CISO + DPO במיוחד לאלו שבתחילת דרכם , מנהלים \ דירקטורים וכל מי שרוצה להבין את המושגים.
תאור הספר בקצרה:
אני הגעתי לספר כאשר חיפשתי חומר עזר לסטודנטים שלי בתוכנית לתואר שני במנהל עסקים משולב עם ניהול משברי סייבר בקריה האקדמית אונו , במיוחד בעידן שבו הסטודנטים לא ממהרים לקורא ספרים אלא אם זה חובה לצורך הלימודים שלהם, הספר הזה מאד עזר לי כחומר עזר ,כדי לעשות להם סדר בהבנת הבעיות והאתגרים המרכזיים שיש למנהלים ודירקטורים בעידן שבו אירוע סייבר אחד יכול למוטט כלכלית ועסקית כל חברה או תאגיד.
מתוך הספר: בחלקו הראשון של המסמך שלפניכם נסקור את המאפיינים הייחודיים של מרחב הסייבר, ולאחר מכן את כשלי השוק המובילים להיעדר תמריצים מספקים להגנת סייבר במוצרים ובשירותים טכנולוגיים. בהמשך נסביר מהי מתקפת סייבר וכיצד היא מתבצעת, מהן נוזקות וכיצד הן משמשות למתקפה ולאיסוף מידע, ומה תפקידו של הגורם האנושי במתקפות סייבר. נסביר מהם המניעים למתקפות סייבר וכיצד מזהים את התוקפים, ונעסוק גם באומדן הנזק ממתקפות אלו.בחלק השני של המסמך נסביר מהי הגנת סייבר, ונבחן כיצד התפתחה תעשיית הגנת הסייבר ומהן השיטות המרכזיות לממש הגנה זו. כן נבהיר את היחס בינה ובין המונח "אבטחת מידע" והגנה על הזכות לפרטיות.
תוכן הספר: הספר (המסך) מחולק ל 10 פרקים העוסקים בנושאים: מהו סייבר? , המאפיינים הייחודיים של מרחב הסייבר , היעדר תמריצים מספקים להגנת סייבר , מהי מתקפת סייבר? , נוזקות והשימוש בהן במתקפות סייבר , הגורם האנושי במתקפות סייבר , אומדן הנזק ממתקפות סייבר , ההתפתחות של תעשיית הגנת הסייבר , שיטות עיקריות להגנת סייבר.
לסיכום:
ספר נהדר לכל מי שעושה את צעדיו הראשונים בתחום (וגם למי שוותיק ורוצה לעשות סדר במושגים השונים) , הספר מצוין במיוחד בגלל שיש בספר הרבה דוגמאות מתוך אירועי סייבר שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות ומה ניתן ללמוד מהם
להורדה של עותק דיגיטלי (אין בעיה להשתמש בו למטרות אקדמיות) , ניתן לרכוש גם עותק פיזי דרך האתר
כרגיל אני לשירותכם בכל שאלה או בקשה
בברכה , הילל קוברובסקי