AI Anxiety/Phobia vs the real-life examples
- Hillel Kobrovski
- לפני 14 שעות
- זמן קריאה 4 דקות
יש כותרות \ כתבות שפשוט מעצבנות אותי כי הן זורעות "AI Phobia" (פחד לא רציונלי) או "AI Anxiety" (חרדת בינה מלאכותית) בקרב הציבור הרחב, בלי להסביר ולפרש בצורה רציונלית ומעשית מה בכיר בתעשייה ה-IT אמר היום על ההשפעות העתידיות של טכנולוגיות ה-AI על עתיד האנושות.
הפעם "הכוכב" היה מוסטפא סולימאן מנכ"ל חטיבת ה AI של מיקרוסופט, שאמר בראיון ל Financial Times כי הוא מעריך כי בתוך 12 עד 18 החודשים הבאים מרבית המטלות של עובדי משרות הצווארון הלבן (עורכי דין, רואי חשבון, מנהלי פרויקטים, אנשי שיווק) יעברו אוטומציה מלאה.
בהתייחוסת שלי אני אתחיל מהסוף, השורה האחרונה, למה אני רואה בעיה עם הריצה המטורפת של כל ערוצי ה TV והעיתונות הכתובה והדיגיטלית בכותרות מפחידות ומפוצצות כי בעוד שנתיים לשום עורך דין או רו"ח לא תהיה יותר עבודה והם יעשו הסבה מקצועית להיות אינסטלטור או כבאי (לא סתם בחרתי באנלוגיות האלה 🤣).
1. סולימאן מדבר על יכולת טכנולוגית לאוטומציה של רוב המשימות במשרות צווארון לבן בתוך 12–18 חודשים, לא על כך שכל העובדים יפוטרו בפועל בטווח הזה.
2. יש פער גדול בין מה שטכנולוגיה יכולה לעשות בתיאוריה לבין מה שאפשרי עסקית, רגולטורית וחברתית, ולכן סביר שנראה צמצום של משימות רפטטיביות ושינוי תפקידים, לא פיטורים המוניים מיידיים.
3. מניסיון העבר ומהדוגמאות הראשונות בשוק, השלב הראשון באימוץ AI הוא הגדלת פריון ושינוי אופי העבודה, ורק אחר‑כך התאמות הדרגתיות בכוח האדם, בעיקר דרך האטת גיוסים ולא בהכרח דרך פיטורים רחבי היקף.
בהרחבה למה התחזית שלו אינה מדויקת:
1. חייבים לעשות הפרדה בין ״אוטומציה של משימות״ לבין ״פיטורים המוניים״: גם אם רוב המשימות החוזרות במשרות צווארון לבן יהיו ניתנות לאוטומציה, זה לא אומר שמרבית בעלי התפקידים יפוטרו, אם בוחנים את ההיסטוריה של המהפכות התעשיתיות במאות הקודמות, טכנולוגיות כמו מחשב אישי, אינטרנט ושימוש בזרועות רובוטיות בקווי יצור, הורידו נפח עבודה ידנית אך לרוב שינו את התפקיד ולא העלימו אותו. בראיון גם סולימאן עצמו הסביר שמפתחי תוכנה לא נעלמו אלא שינו את אופיים לעבודה יותר אסטרטגית (ארכיטקטורה, הכנסת קוד לסביבת הייצור), וזה בדיוק מודל של שינוי הרכב המשימות ולא מחיקה של המקצוע.
2. אי אפשר לעצור טכנולוגיה מלהתפתח אבל מאידך קיימים חסמים עסקיים, רגולטוריים ואתיים שכן מעכבים אותה: במקצועות כמו עריכת דין וראיית חשבון יש דרישות אחריות אישית, חתימה, רגולציה ואתיקה מקצועית, שמונעות מעבר מלא לאוטומציה גם כאשר טכנית המערכת מסוגלת לבצע חלק גדול מהעבודה. בנוסף בארגונים גדולים הטמעת מערכות AI לוקחת שנים, ונדרשים התייחסות להיבטים של מבחני הוכחות יכולת (POC), אבטחת מידע, פרטיות, רגולציה, איגודים מקצועיים, שינוי חוזים, זה לא בקנה מידה של 12–18 חודשים לכל השוק אלא של מספר שנים ומעלה.
3. אסור להתעלם מהמגבלות הטכניות של המודלים כיום: למרות ההתקדמות, מודלים גנרטיביים עדיין סובלים מהזיות, הטיות, חוסר עקביות וקשיים בהבנת הקשר ארוך, במיוחד בתהליכים מורכבים ורב‑שלביים, מה שמגביל מאוד ״אוטומציה מלאה״ של תהליכי עבודה מקצועיים מתחילתם ועד סופם. בנוסף גם בסיקורים שמדברים על ״Professional‑Grade AGI״ אין עדות שמערכות כאלה אכן פועלות ברמת אמינות ו‑SLAs שיכולים להחליף לחלוטין עובדים בתחומי ליבה רגישים כמו פיננסים, רגולציה או רפואה.
4. אסור להתעלם מההיסטוריה (החל משנות ה-60) של תחזיות יתר על שילוב של אוטומציה בקווי יצור תעשייתיים: מחקרי תעסוקה מלפני עשרות שנים (למשל סביב רובוטיקה ותעשייה) הראו שבפועל קצב האוטומציה בפועל איטי משמעותית מהתחזיות, בגלל עלויות מעבר, אינרציה ארגונית, התנגדות עובדים והפתעות טכניות. בנוסף גם בסיקור הנוכחי, מודגש שאף אחד לא יודע לכמת בזמן אמת את ההשפעה האמיתית של מערכות AI על שוק העבודה ושנכון לעכשיו רק אחוז קטן מהפיטורים הכלליים מיוחסים באופן ישיר ל‑AI.
5. העיתונות אוהבת לייצר כותרות ביחד עם קידום אינטרסים והייפ עסקי: אסור להפריד מי על ידי מי נאמרו הדברים ובאיזה הקשר הם נאמרו, סולימאן מוביל את חטיבת ה‑AI במיקרוסופט, חברה שמשקיעה סכומי עתק ב‑AI ובונה נרטיב שמצדיק השקעות והאצה בשוק, יש לו תמריץ לתאר עתיד קרוב דרמטי כדי לדחוף אימוץ מהיר. בנוסף כלי תקשורת שמסקרים את דבריו נוטים להדגיש את ההיבט הסנסציוני של ״רוב משרות הצווארון הלבן ייעלמו״ כדי למשוך תשומת לב, וגם זה מעצים את תחושת האיום מעבר למה שמגובה בנתונים.
אז למה כן אפשר לצפות בשנים הקרובות, למה צפויים צמצומים אך לא פיטורים המוניים:
1. אוטומציה של משימות רפטטיביות, לא של כל התפקיד: במשרות רבות (עורכי דין, אנליסטים, אנשי שיווק, תומכי לקוחות) יש חלוקה ברורה בין עבודה רפטטיבית כמו ניסוח ראשון, סיכומי ישיבות, איסוף נתונים, לבין שיפוט מקצועי, ניהול סיכונים, ניהול מערכות יחסים וקבלת החלטות. אפשר להסכים שמערכות תומכות החלטה (DSS) מבוססות AI צפויות לחתוך משמעותית את זמן העבודה על החלקים הרפטטיביים, אבל האדם עדיין נדרש לביקורת, התאמה להקשר העסקי, וללקיחת אחריות, כך שנוצרים תפקיד היברידים במקום ביטול משרות.
2. אפקט שיפור פריון לפני פיטורים: הניסיון הראשוני בשוק, כולל דוגמאות של מפתחים שמשתמשים ב‑AI לכתיבת קוד (vibe coding) מראה שהשימוש הראשוני בכלי AI הוא לשיפור פריון של העובדים הקיימים, לא להחלפתם באופן מידי. ניתן לשער כי מנהלים רבים יעדיפו לנצל את שיפור הפריון כדי לגדול בלי להגדיל מצבת כוח אדם, לאו דווקא לפטר עובדים קיימים, כלומר הקיטון יקרה דרך האטת גיוסים, לא דרך פיטורי המונים בבת אחת.
3. ביקוש חדש לתפקידים ותתי‑מקצוע: אם בוחנים את העבר, ניתן ללמוד כי "גלי אוטומציה ומיכון" בתעשייה יצרו תפקידים חדשים: מפתחי מערכות, מנהלי מוצרים, מומחי תפעול, ניהול סיכונים וממשל, עכשיו מתווספים Prompt Engineers, AI Ops, מומחי שילוב מודלים לתהליכים עסקיים ועוד. גם בארגונים קיימים נראה העברה של עובדים מתפקידים רפטטיביים לתפקידים של פיקוח, איכות, ניהול מערכות AI והגדרת מדיניות, במקום מחיקה מלאה שלהם מהמפה.
4. אנחנו חיים בסביבה של אילוצים פוליטיים וחברתיים: מערכות בריאות, חינוך, ממשל וציבור, שבהן חלק גדול ממשרות הצווארון הלבן, נוטות להיות שמרניות יותר, מושפעות מאיגודים מקצועיים ומלחץ ציבורי, ולכן מפחיתות קצב פיטורים מהיר גם אם יש אפשרות טכנולוגית לאוטומציה. בחלק מהמדינות כבר מדברים על רגולציה שתדרוש נוכחות אנושית ״בלולאה״ (Humen in the loop) בתחומים רגישים (פיננסים, רפואה, משפט), מה שמבטיח תפקידים אנושיים גם בעידן של אוטומציה מתקדמת.
5. בחינה של דוגמאות מוקדמות מגל ה‑AI הנוכחי מראה נתונים אחרים: דוחות פיטורים בארה״ב מראים שעד עכשיו רק חלק קטן מסך הפיטורים בשנים האחרונות קושר ישירות ל‑AI, גם בסקטורים שמאוד מדברים על אוטומציה. חברות כמו Salesforce , SAP , Oracle ותאגידי תוכנה אחרות שמצופות להשתמש ב‑AI מציגות פיטורים המשולבים עם שיקולי התייעלות רחבים (מאקרו‑כלכלה, שינוי אסטרטגיה), לא כגל נקודתי שמונע רק מהיכולות החדשות של AI.
לסיכום, אין לנו ספק שהטכנולוגיות הקשורות למערכות מבוססות AI כבר משנות את כלל התחומים המשפיעים על חיינו, אולם אני מציע פרשנות וגישה מפוכחת לכותרות זעם, אימה , וזריעת פחד שעוד רגע ה AI ייקח מכולנו את העבודה. למה כן אפשר לצפות ?, כנראה שבשנים הקרובות נראה בעיקר אוטומציה של משימות רפטטיביות, שינוי בתוכן התפקידים, שיפור פריון, ביקוש לתפקידים חדשים סביב מערכות מבוססות AI, והאטה בגיוסים בעיקר של ג'ונירים חסרי ניסיון או עובדים וותיקים אשר לא השכילו ללמוד ולהתפתח מקצועית, אבל מכאן ועד גל רחב של פיטורים מיידיים והסבה מקצועית של כל מקצועות הצווארון הלבן למקצועות של צאוורון כחול, הדרך עוד אורכה.
