• Hillel Kobrovski

מה יעלה בגורל כדור הארץ בעקבות שינוי האקלים ?

עודכן: 18 ביולי 2021

המראות הקשים של שיטפונות, שריפות ענק ונזקי סופות אדירות הפכו בשנים האחרונות נפוצים יותר ויותר, אך מומחים מזהירים כי זה רק הקדימון למה שצפוי לנו אם לא נפעל מיד לעצירת ההתחממות הגלובלית. מנגד, יש כאלה הטוענים כי מדובר בהפחדות שנועדו לייצר כותרות. הגזמות או סכנה אמיתית ? ואיך זה קשור לסיפור הבריאה ?


צפו בראיון הנוקב עם ד"ר יונתן אייקנבאום מגרינפיס ישראל לחטיבת החדשות אודות הנזק האקולוגי הרב שכבר נגרם לכדור הארץ , והאסון שיגרם לכדור הארץ אם נמשיך לעבור את נקודת האל שאנחנו נמצאים בה כעת.



 

מתוך הכתבה של עמית ולדמן | החדשות | פורסם 24/09/18 


"כדור הארץ יהפוך לבית כלא"

המראות הקשים של שיטפונות, שריפות ענק ונזקי סופות אדירות הפכו בשנים האחרונות נפוצים יותר ויותר, אך מומחים מזהירים כי זה רק הקדימון למה שצפוי לנו אם לא נפעל מיד לעצירת ההתחממות הגלובלית. מנגד, יש כאלה הטוענים כי מדובר בהפחדות שנועדו לייצר כותרות. הגזמות או סכנה אמיתית? ואיך זה קשור לסיפור הבריאה? צפו


הדאגה לאיכות הסביבה ולשימור המרקם האקולוגי העדין מלווה את האדם לאורך ההיסטוריה. אבל, בצל שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית היא הפכה לזעקה של ממש מצד ארגוני סביבה ומומחים שנוקבים בתאריכים שונים המוגדרים כ"הזדמנות אחרונה לפני החורבן". מהצד השני ניצבים גופים אחרים ובראשם חברות האנרגיה, וגם נשיא ארה"ב טראמפ ותומכיו, שטוענים כי מדובר בנבואות זעם ריקות - הפחדות בשביל כותרות. ד"ר יונתן אייקנבאום, מרכז הפרויקטים של תנועת גרינפיס בישראל, מזהיר: "הסיכון אמיתי והוא לא עתידי, זה קורה עכשיו".


"בעשרות השנים האחרונות אנחנו חיים ונהנים מכל המשאבים ואוצרות הטבע שהכדור הזה מספק לנו בחינם. אנחנו משתמשים בהם בלי סוף, בלי התחשבות. לא אכפת לנו מה יהיה מחר? מה יהיה עם הילדים שלנו?", שואל ד"ר אייקנבאום בדאגה.

לטענה שבני האדם מתמודדים בהצלחה עם כל אתגר בשעתו ומוצאים פתרון טכנולוגי - מים מותפלים, בתים מוגנים, מיזוג אוויר וכו - הוא עונה: "כל נקודה בזמן היא נקודת אל חזור וגם אם נפסיק לפלוט גזי חממה מיד הנזק כבר נעשה, ואם נמשיך לפעול כרגיל המצב יהיה חמור בהרבה".

"כולם מבינים שיש שינויי אקלים - עלייה במספר הימים החמים בחורף, גלי חום, שריפות ענק סופות גשם ושיטפונות - זה כבר כאן", אומר ד"ר אייקנבאום וקושר את תהליכי האקלים לסוגיות שמטרידות את העולם כמו משבר הפליטים. "דיברו על הבצורת כאחד הגורמים שעמדו מאחורי מלחמת האזרחים בסוריה, בעתיד נראה המון פליטים עוזבים קודם כל בגלל מחסור במים ומזון. כשאין לאנשים מה לאכול, אז זה המצב מתחיל להידרדר". לדבריו, גם לשריפות ולשיטפונות כמו שראינו בשנה האחרונה באוסטרליה, בדרום אירופה או בארה"ב יש קשר הדוק לשינויי האקלים ולפי מחקר אמריקני, גודל השטחים שנשרפו במדינה הוכפל ב-40 שנה.


אחרי שטראמפ ביטל את מחויבות ארה"ב להסכם האקלים שנחתם בפריז, כמה מאנשיו טענו בנוגע לשינויי האקלים כי מדובר בתהליך קבוע של כדור הארץ שבמסגרתו יש תקופות חמות ויש קרות - ולבני האדם אין מה לעשות בנושא. ד"ר אייקנבאום אומר כי "מכחישי האקלים זו תופעה מאוד מוזרה בלי ביסוס מדעי, כשאתה בודק אתה רואה שהיו שינויים בעבר אבל הרבה יותר איטיים מהיום. יש מחזוריות, אך השוני הוא המהירות שבה הדברים קורים. אם היה שינוי של מעלה באלף שנה זה היה נסבל, אבל עכשיו זו מעלה במאה שנה ואפילו פחות".


הגישה שמתעלמת משינויי האקלים מרתיחה את ד"ר אייקנבאום, שמבהיר כי ברגע שיש המסת קרחונים אז האיזון של כל מערכת האקלים משתנה. הוא מציין בחשש גם את הגישה שלפיה בגלל שהמצב קטסטרופלי אז אפשר להמשיך ליהנות בלי חשבון כי אין מה לעשות בנידון, ומשווה אותה לאנשים שמוציאים כספים ללא הכרה או בקרה עד שהחובות מובילים אותם למאסר.

"עם הגישה הזו נמצא את עצמנו בכלא, כדור הארץ יהפוך לכלא", מזהיר ד"ר אייקנבאום שמדגיש כי לא מדובר על העתיד הרחוק אלא בשינויים שכבר קורים בשטח. "אתה ואני חיינו באקלים יציב, אבל היום אנו חווים את השינוי - מסדר לאי סדר, הילדים שלנו גדלים במצב שהוא לא מסודר. הילדים שלנו גדלים בלי עונות וכמבוגרים הם יתמודדו עם בעיות דיור, ומזגנים - לא יספיקו".


ולמה תושבי המזרח התיכון צריכים לדאוג יותר? על פי פרסומים של מחקרים ותחזיות סביבתיות מהשנים האחרונות, מספר הימים עם חום קיצוני באזור הוכפל ואנו מתקרבים ל-20 ימים כאלה בשנה. מספר מחקרים חוזים כי אם ההתחממות תימשך, עד שנת 2100 ייתכן ולא יהיה ניתן להתגורר באזורים רבים במפרץ הפרסי, במזרח התיכון ובצפון אפריקה. תחזית נוספת טוענת שעד אמצע המאה הנוכחית מספר הימים החמים מאוד (יחסית לממוצע) עלול להגיע ל-80 בשנה וב-2100 כבר יהיו 200 ימים כאלה בשנה.

"האזור שלנו הוא הכי רגיש לשינויי האקלים - על כל מעלה שהטמפרטורה הממוצעת בעולם עולה, אצלנו זה בין מעלה וחצי לארבע מעלות", מסביר ד"ר אייקנבאום. "ההשפעה היא על מאגרי המים המתוקים. אפשר להגיד שאנחנו ערוכים לזה, אבל שינויי האקלים הם בעיה גלובאלית".

הוא מביא כדוגמא את משק המים ואומר כי בעתיד נזדקק למים מותפלים בקנה מידה גדול בהרבה. "כשאתה משווה את הזרימה בנחלים אתה רואה ירידה במאות אחוזים, בטווח הארוך אנו צריכים לחיות כמו משק במשבר מים. ישראל הפכה עולמות כדי להיות מובילה בתחום של אנרגיה סולארית וזהו תחום אסטרטגי שהמדינה צריכה לעודד בו השקעות - העולם הולך לשם".

לסיום השיחה עם ד"ר אייקנבאום, אדם דתי, דנו בסוגיה מהמקורות ושאלנו כיצד מתיישבת העובדה שבמקרא האדם נחשב "נזר הבריאה" למציאות שבה הוא הורס את העולם? "יש מחלוקת על הסיבה שבגללה האדם נברא אחרון. יש דעה שהוא נזר הבריאה - אחרון חביב, אבל יש גם גישה שאומרת שהוא העלובה שבבריאות. יש לנו את חופש הבחירה וצריך לדעת לבחור נכון", הוא מסביר.


קישור לכתבה:

https://www.mako.co.il/news-world/international-q3_2018/Article-d89d36fe8bb0661004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=2100566639

25 צפיות0 תגובות