חדשנות בתחום הרפואה - והשפעת "מהפכת האינטרנט הרפואי של הדברים" על האדם הנושא בגופו את ההתקן
- Hillel Kobrovski
- 6 באוק׳ 2018
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 18 ביולי 2021
אנחנו בראשית מהפכת "האינטרנט הרפואי של הדברים" מהפכת ה IoMT
בעולם יש מעל לכמה מליוני בני אדם שבהם כבר מושתלים רכיבים אלקטרונים למטרות רפואיות בעיקר קוצבי לב .
השתלת רכיבים אלקטרונים בבני אדם למתרות רפואיות אינה דבר חדש והיא מתקיימת כבר מעל עשור בהצלחה רבה , בשנים האחרונות המגמה להפוך את המכשירים האלה ל "מכשירים חכמים" כך שיהיה להם יכולת תקשורת כדי לקבל עדכון תכונה מצד אחד ומצד שני לאפשר העברת נתונים של מדדים אנושיים מתוך ההתקן אל מחשוב חיצוני.
לאחרונה בזכות בקשתם של אפל לקבל אישור של ה FDA לשעון החכם שלהם , כמוצר רפואי מאושר לשימוש ולא "סתם שעון חכם" , שעון שיכול לאסוף ולנטר מדדים אנושים כמו לחץ דם ודופק סוף סוף עולה לדיון והתייחסות ציבורית יותר רצינית לנושא אבטחת מידע והפרטיות כתוצאה מהשימוש בהתקנים כאלה חיצוניים או פנימיים.
במקום לפתוח את הנושא כך שיבחנו את המכשירים האלה ורמת ההגנה שלהם , החברות שמייצרות את המכשירים מעמידות מסך עשן כך שאינם חושפות פרטים על אמצעי האבטחה שנועדו להגן על התקשורת מ\ואל אותם מכשירים. בחלק מהמקרים כבר התגלו בעבר בעיות אבטחה חמורות שאף דרשו מבעלי אותם 500,000 קוצבי לב מסוג מסוים להגיע לבית החולים לצורך "שדרוג גרסה חומרה" של הקוצב.
בנוסף אין שקיפות בנוגע למידע שנאסף מאותם מכשירים , איפה הוא נשמר , מה עושים איתו , האם הוא עלול לשמש לרעת הפרטיות של מי שנושא את ההתקן הרפואי ומי בדיוק מבטיח שהמידע הרפואי לא יזלוג ויגיע לידיהם של גופים מסחריים שהמידע הזה יאפשר להם לקבל החלטה טובה יותר מבחינתם אם אני "לקוח שווה או לא" עבורם , או לחילופין לקוח שהם מכירים כל כך טוב כך שבעזרת ההבנה והניתוח לעומק של המדדים הביולוגים שלו ידעו להשפיע ולהסיט כרצונם את צומת הלב וקבלת ההחלטות שלו.
כתבה ממש מרתקת של עיתון הארץ שבוחנת את הנושא לעומק , הן מהצד של היצרנים , הן מהצד של בעלי המכשירים , והן מבחינת הרגולטור
מתוך הכתבה | נטע אלכסנדר | 27.09.2018 :
בגיל 33 הושתל בגופי קוצב לב שמחובר לאינטרנט. אט־אט צצו השאלות: האם האקר עלול לפרוץ לקוצב ולסכן אותי? (כן) האם המידע שנאסף מגופי עשוי להימסר לרשויות ולשמש נגדי? (כן) את רשמי המסע הזה כדאי לקרוא לפני שרצים לקנות את השעון החדש של אפל.
...... התוצאה יכולה לשפר ולהציל את חייהם של מיליונים, או — בתרחיש דיסטופי יותר — לשמש למעקב ולחשוף חולים לסכנות של אבטחת מידע. דבר אחד ברור כבר כעת: החולים עצמם יודעים מעט מאוד, אם בכלל, על המכשירים שהושתלו בגופם, וניסיונות להשיג את המידע שגופם מייצר נתקלים במקרים רבים בחומה בצורה. גם כשיש גישה למידע, השילוב של ז'רגון רפואי ורשימות אינסופיות של מספרים מונעים מרבים את היכולת לפענח אותו. מהפכת "האינטרנט הרפואי של הדברים" , שהפכה אותי ומיליוני חולים אחרים לסייבורגים בעל כורחנו, הצילה אמנם את חיינו, אבל יש לה מחירים שמרבית החולים ובני משפחותיהם כלל לא מודעים לקיומם.

כאשר אפל הפכה לענקית הטכנולוגיה הראשונה שהצליחה לקבל אישור ממינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) לשווק "שעון חכם" על תקן מכשיר רפואי שמסוגל לאבחן הפרעות בקצב הלב, השאלות שעלו במהלך הביקור נדמות דחופות מתמיד: בעולם שבו יש יותר ויותר שתלים רפואיים או מכשירים חכמים המחוברים לאינטרנט, מי ישמור על השומרים? מי יבטיח לחולים או למשתמשים שהמידע שלהם מוצפן כהלכה ולא נמכר — לא כיום ולא בעוד עשור — לחברות צד שלישי כמו חברות ביטוח או חברות תרופות? מכיוון ששעונים חכמים כמו אפל ווטש מצוידים גם בשירותי מיקום, האם המידע שהם מנטרים ללא הרף עלול לשמש כדי לעקוב אחרינו ולשמש נגדנו בבית משפט (כפי שכבר קרה)? האם המעבר לניטור מרחוק מסמן מהפכה רפואית נרחבת שבמסגרתה אלגוריתמים, ולא רופאים, הם אלו שינטרו, יאבחנו ובעתיד אף ינסו לפתור בעיות בריאות? והאם ניתן להבטיח שמתקפות האקרים לא יצליחו לסכן את חייהם של מיליוני חולים התלויים בשתלים רפואיים אלחוטיים (כפי שכבר הוכח שאפשרי, אפילו בחודש שעבר)?
..... לרסון מדגישה כי "בניגוד למכשירים אחרים ב'אינטרנט של הדברים', שמחוברים לרשת 24/7, אנחנו עובדים עם מכשירים עם סוללה מוגבלת ולא היינו רוצים שהם יהיו מחוברים כל הזמן. בדגמים מסוימים של קוצבי הלב שלנו, למשל, גודלה של הסוללה הוא חצי מגודלה של סוללת אייפון — אבל היא חייבת להספיק לעשר שנים. יש הבדל מהותי בין חיבור לרשת (wifi) לבין חיבור אלחוטי (wireless). חיבור 'וויי־פיי' משמעותו שהמכשיר תמיד מחובר ויכול לשלוח מידע באמצעות האינטרנט. חיבור אלחוטי, במקרה של קוצב לב למשל, מבוסס על פרוטוקול בעל טווח מוגבל מאוד שנועד לחבר בין שני מכשירים — הקוצב והמוניטור הביתי או האפליקציה בנייד. הטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה, הנקראת Low Energy Bluetooth, היא טכנולוגיה בטוחה שדורשת קרבה פיזית בין החולה למוניטור כדי לקבל גישה למידע המועבר".
https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6510331
בנוסף כתבה ממש מעניינת מתוך המגזין Frobes
שמתאר את הגידול הצפוי בשימוש במכשירים כאלה עד 2050
כיום לטענת הכתבה יש 3.7 מליון מכשירים פעילים , עם גידול שוק עולמי צפוי של 136.8 ביליון $ עד לשנת 2021

Comments